גדלתי על ידי הורים הומואים
גדלתי על ידי הורים הומואים

וִידֵאוֹ: גדלתי על ידי הורים הומואים

וִידֵאוֹ: גדלתי על ידי הורים הומואים
וִידֵאוֹ: סבא אורי (תמיר בר) - לא היה גייז 2024, מרץ
Anonim

"רואה את הקו הזה, מיגה?" השכן הצביע על המדרכה ליד ביתנו בזמן שדיבר עם בתו. "אל תעבור את זה. אליקון בן מריקונים, הם רמאים."

ידעתי שהאיש רואה אותי עומד שם, מטאטא ביד, בזמן שהוא אמר את המילים הרעות האלה, אבל הייתי חסר מילים. בגיל 8 בלבד לא היה לי האומץ לדבר בשנאה כזו, ולכן המשכתי לטאטא, והעמדתי פנים שאני לא שומע אותו.

אך המילים האלה עקצו אותי וכמעט 30 שנה אחר כך עדיין לא שכחתי אותן.

חמש שנים לפני כן עברנו אחי ואני באופן רשמי עם הטיו שלנו (אני מכנה אותו אבא שלי) כשאמא שלנו, שנאבקה בהתמכרות לסמים, כבר לא יכלה לטפל בנו. שנה לאחר מכן הצטרף אלינו בן זוגו ומאז היינו משפחה לא מושלמת.

למדתי את הלקח מוקדם שלעולם לא נדבר על הדינמיקה המשפחתית שלנו. אם נשאל, היינו אומרים שההורים שלנו היו הרמנו ולעולם לא יספרו לאף אחד שהם חיבקו, התנשקו, חלקו חדר שינה ואהבו אחד את השני כמו שאמא ואבא עושים.

נבהלנו ששירותי הגנה על ילדים ייקחו אותנו ויכניסו אותנו לאומנה אם יתגלו סדרי החיים שלנו.

זה היה בשנות השמונים, והורים הומוסקסואליים לא היו נשמעים; HIV ואיידס החרידו את העולם, ויוחסו שלא כהלכה על ידי הומוסקסואליות. להיות הומו היה לא מוסרי, חוטא, מכה על החברה. נבהלנו ששירותי הגנה על ילדים ייקחו אותנו ויכניסו אותנו לאומנה אם יתגלו סדרי החיים שלנו.

היינו זהירים, אך לעיתים אנשים הבינו את סודנו. בדרך כלל, כמו השכן שלנו, הם לא לקחו את זה טוב, ואם היו להם ילדים, הם לא היו מאפשרים להם לשחק איתנו יותר.

לקח לי כמעט 20 שנה למצוא את האומץ לדבר על החינוך שלי. זה לא בגלל שהתביישתי, אלא בגלל שלימדו אותי החברה שהאנשים שאוהבים, דואגים ומגנים אותנו היו מבישים.

עכשיו, כאישה בוגרת, עם שני בני נוער משלי, אני מרגיש נאלץ לחלוק את הסיפור שלי, במיוחד מכיוון שמדינתנו עדיין מתלבטת בבטיחותם של משקי בית של הורים חד-מיניים, ועדיין נלחמת למען שוויון בנישואין.

הורות אמא ביישנית
הורות אמא ביישנית

7 דברים שרק אמהות ביישניות יודעות על הורות

שתי חברות מספרות אחת את השנייה סודות
שתי חברות מספרות אחת את השנייה סודות

5 סימנים שאתה 'מילניום גריאטרי' (כן, זה דבר!)

קָשׁוּר: אחותי היא לטינית, גיי ומתחתנת באופן חוקי

בדיוק כמו בילדותי, עדיין יש ויכוחים נגד הורים הומוסקסואליים שמגדלים ילדים, וחלקם פשוט מטופשים.

למשל, שמעתי אנשים אומרים שילדים להורים הומוסקסואליים נוטים יותר להיות הומואים בעצמם.

נראה כי מיתוס זה מסתמך על ההנחה שהומוסקסואליות היא התנהגות נלמדת, ולא חלק מולד באדם. למרות שזה לא סטנדרטי מבחינתי לפגוע במיניות של מישהו, אני מרגיש שהטיעון הנגדי שלי נאמר בצורה הטובה ביותר על ידי כך שאחי ולא אני למדנו להיות הומוסקסואליים. אמנם לא קיים מחקר מועט לחקר תופעה זו, אך ראיות מראות כי נטייתו המינית של ההורה אינה משפיעה על נטייתו המינית של ילד.

טענה נוספת ששמעתי זה מכבר היא שזוגות הומוסקסואליים הם לא יציבים יותר מזוגות סטרייטים, מה שמוביל לשיבושים ובלבול אצל הילד.

זוגות הומואים מאושרים יותר מבחינה סטטיסטית, נוטים פחות לרמות, ומסוגלים יותר לקיים יחסים ארוכי טווח ואוהבים מאשר זוגות הטרוסקסואלים.

שני הוריי נשארו יחד במערכת יחסים מחויבת כל הזמן שגרנו בבית. למעשה, מחקר מתואם עם הניסיון שלי, מה שמעיד על זוגות הומוסקסואליים שמחים יותר מבחינה סטטיסטית, נוטים פחות לרמות ומסוגלים טוב יותר לקיים יחסים ארוכי טווח ואוהבים מאשר זוגות הטרוסקסואלים.

לבסוף, שמעתי לא פעם אנשים אומרים שזה לא טבעי שהורים הומוסקסואליים מגדלים ילדים (לאחרונה מעצבי האופנה הגבוהים דולצ'ה וגבאנה, ששניהם הומואים בגלוי, אמרו אמירה מפתיעה דומה).

בעוד שמחקרים לא הראו בבירור שום קשר בין הנטייה המינית של ההורה לרווחת הילדים שהם מגדלים, אני מציע דוגמה אישית יותר.

קָשׁוּר: המחקר מגלה שילדים של הורים הומוסקסואליים בריאים יותר מישרים

כשטיו שלנו לקח אותי ואת אחי לביתו, הוא עשה זאת מכיוון שלא נשאר לנו אף אחד אחר שיטפל בנו. לאף אחד מאיתנו לא היו אבותינו הביולוגיים בחיינו. אמא שלנו נטשה אותי בגיל 11 חודשים כדי לבצע מחסן סמים בחלק אחר של המדינה (גרר את אחי לנסיעה). כעבור כמה חודשים היא עזבה את אחי להסתדר בעצמו, בגיל שלוש בלבד, והטו שלנו מצא אותו חופר במזבלה ומחפש אוכל.

אם החיים עם ההורה הביולוגי והסטרייטי שלנו היו טבעיים, אני בטוח שההצלה שלנו היא לא טבעית, ואולי הסיכוי היחיד שהיה לנו בהישרדות. התאפשר לנו להישאר ביחד, במקום להיפרד ממערכת האומנה, ולקבל הזדמנות שנייה למשפחה.

את השנתיים הבאות העברנו לעבור מבית אחד למשנהו עד שהטו שלנו, שהיה אז רק בן 21 בעצמו, יכול היה לקחת את שנינו ולהעניק לנו בית קבוע ואוהב.

אם החיים עם ההורה הביולוגי והסטרייטי שלנו היו טבעיים, אני בטוח שההצלה שלנו היא לא טבעית, ואולי הסיכוי היחיד שהיה לנו בהישרדות. התאפשר לנו להישאר ביחד, במקום להיפרד ממערכת האומנה, ולקבל הזדמנות שנייה למשפחה.

היום אני אמא, אישה, בוגרת מכללה (בהצטיינות), מתנדבת ומנטורית, סופרת ופעילה. ההזדמנות שהייתה לי בילדותי לקבל בית, לא שגרתי ככל שיהיה, הציבה אותי בדרך בה אני עוברת היום.

בשנת 2012, כ -400,000 ילדים בארצות הברית הוכנסו לאומנה, ועל פי ההערכות כ -15% מאותם ילדים (כ -60,000) הוצאו לצמיתות מבתיהם.

מה שילדים אלו זקוקים לו הם הורים אוהבים ויציבים, ולא ויכוחים על כך שהומוסקסואליות היא בלתי מוסרית. ובדיוק כמו זוגות סטרייטים, זוגות הומוסקסואליים מסוגלים יותר מלגדל את ילדיהם באהבה ויושרה.

מבחינתי זו סוגיה של סכום אפס. הגיע הזמן שנראה הורים הומואים למה שהם באמת: הזדמנות לילדים להיות בטוחים ולאהוב אותם. שום דבר אחר לא משנה.

מוּמלָץ: