תוכן עניינים:

הורות כאשר לשני ההורים יש COVID-19 פשוט אינה אפשרית
הורות כאשר לשני ההורים יש COVID-19 פשוט אינה אפשרית

וִידֵאוֹ: הורות כאשר לשני ההורים יש COVID-19 פשוט אינה אפשרית

וִידֵאוֹ: הורות כאשר לשני ההורים יש COVID-19 פשוט אינה אפשרית
וִידֵאוֹ: Saleem Janmohamed, Accenture | CUBE Conversation, June 2020 2024, מרץ
Anonim

מאז שה- COVID-19 החל להתפשט ברחבי העולם, בעלי ואני עשינו כמיטב יכולתנו כדי לשמור על בריאות המשפחה שלנו ומאושרת. היינו די טובים בהתחמקות מחלות השנה, אבל כמה ימים לפני חג המולד התעוררתי עם כאב ראש וקצת גודש. פשוט הנחתי שמדובר באלרגיות או בהצטננות מאחר שיש לי אסטמה, וזה נורמלי מאוד שאני מרגיש ככה. הסימפטומים שלי נמשכו כל היום ומעולם לא החמירו או השתפרו, כך שלא חשבתי הרבה על זה. החלטנו להישאר בבית באותו יום, רק כדי לטעות בצד הזהירות.

למחרת בבוקר הרגשתי בערך כמו שהיה לי יום קודם. ניהלתי את הבוקר שלי כרגיל והכנתי את הקפה האייס שלי שאני מכין כל יום, אבל כשלגמתי מהקפה האייס שלי, הבנתי שיש לו טעם של מים. כל הזמן חשבתי איך זה מוזר אבל תהיתי אם זה פשוט מושקה. אבל אז נזכרתי שאובדן טעם וריח היה סימפטום COVID-199 קלאסי, אז תפסתי שמן אתרי וניסיתי להריח אותו, אבל לא יכולתי להריח דבר.

הייתי משוכנע שיש לי COVID-19

כשהגעתי למסקנה זו, לא בהכרח פחדתי להיות חולה - פחדתי יותר מהלא נודע. המשכתי לחשוב איך לא הייתה לי שום עזרה מכיוון שבעלי היה בעבודה, אז לא הייתה לי אפשרות אלא לצפות בילדים שלי - כלומר אני חושף אותם לנגיף.

כל כך הרבה מחשבות התחילו לרוץ לי בראש והתחלתי להרגיש חרדה מאוד. זה עתה הפסקתי להניק את בני ותהיתי אם אנסה להחזיר את אספקתי שוב כדי שיוכל לקבל את חלב האם שלי ואת הנוגדנים בו. דאגתי שאולי חשפנו אחרים לנגיף לפני שהתחלתי להרגיש תסמינים כלשהם. דאגתי עד כמה אני עלול לחלות מכיוון שיש לי אסתמה. דאגתי עד כמה זה יהיה נורא אם גם בעלי והילדים יחלו.

לא ידעתי מה לעשות מלבד להיבדק כדי להיות בטוח, אז התקשרתי מייד למשרד הרופא שלי כדי להזמין בדיקה. ככל שהתקדם היום, הסימפטומים שלי החמירו, והתחלתי להרגיש יותר ויותר מודאגים.

כאב הראש שלי התחיל להרגיש יותר כמו מיגרנה וגופי התחיל לכאוב

איבדתי את התיאבון ופיתחתי שיעול שנשמע מוזר מאוד, כמעט כמו נביחות או שיעול קבוצתי. היה לי גם חום נמוך והרגשתי עייף מאוד. הייתי לבד עם הילדים בבית, אז ניסיתי כמיטב יכולתי להנעים אותם, אבל בסופו של דבר נאלצתי פשוט להושיב אותם מול הטלוויזיה עד שבעלי יחזור מהעבודה.

למחרת היה ערב חג המולד, ובעלי נאלץ להשתלט על הצפייה בילדים במשך רוב שעות היום. הייתי שוכב למעלה כמה שעות, ואז אחרי שנחתי קצת, הייתי חוזר למטה כדי לבלות עם המשפחה שלי. כשהסימפטומים שלי נעשו בלתי נסבלים, הייתי חוזר למעלה. כדי להחמיר את המצב, בעלי גם התחיל להרגיש חולה.

בעולם מושלם, היינו מעדיפים להסגר מהילדים שלנו ברגע שהסימפטומים שלנו התחילו, אבל לא היה לנו מי שיעזור לצפות בהם ושנינו היינו חולים, כך שבאמת לא יכולנו לעשות שום דבר. למרבה המזל, הילדים שלנו נראו בסדר גופני ונפשי לגמרי. אי אפשר לומר את זה לגבינו.

היינו כל כך חולים ועייפים, שבקושי הצלחנו לעשות דבר מלבד לטפל בילדים. היינו צריכים לעבור בתורנות לצפות בהם והיינו מכבים כל כמה שעות על סמך מי שהרגיש רע יותר באותה תקופה. ניצלנו את כל אפליקציות משלוחי המזון והמכולת שיכולנו כדי להקל על חיינו.

זה היה מצב הישרדות מוחלט

היינו צריכים רק להזכיר לעצמנו את עצמנו שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לעבור את השבועות הספורים האלה.

הבת שלנו נהנתה מהמון זמן מסך, המון ג'אנק פוד, וכל יום היה יום פיג'מה. היא התקשתה שלא לראות חברים או ללכת לבית ספר, אבל פשוט שמחנו שהיא כבר בחופשת חורף ולכן היא החמיצה רק שבוע אחד. בננו עמד בזמנו בלוח זמנים טוב והוא תינוק די שמח, אז למרבה המזל הוא לא הושפע מההסגר העצמי שלנו.

זה בהחלט לא היה החופשה שציפינו לה, אבל למרות שהיינו קצת מרים על איך הכל התנהל, אנו אסירי תודה שהצלחנו לנהל את הסימפטומים שלנו מהבית וילדינו היו שמחים ובריאים. לאחרים אין כל כך מזל, וזה לא משהו שלעולם נקבל כמובן מאליו.

מוּמלָץ: