תוכן עניינים:

העצה הטובה ביותר שקיבלתי אם ללדת תינוק שלישי או לא
העצה הטובה ביותר שקיבלתי אם ללדת תינוק שלישי או לא

וִידֵאוֹ: העצה הטובה ביותר שקיבלתי אם ללדת תינוק שלישי או לא

וִידֵאוֹ: העצה הטובה ביותר שקיבלתי אם ללדת תינוק שלישי או לא
וִידֵאוֹ: החשיפה הגדולה ! האם יש לשירן בבטן בן או בת ?! 2024, מרץ
Anonim

זוכרים את הניחוח האופורי הזה, את הארומה הטרייה מהרחם שנראית כנופפת מראשי התינוקות שזה עתה נולדו, כמו אדים שרוקדים מעל ספלי הקפה שלנו בחודש הראשון בערך? לפעמים אני מתגעגע לריח הזה, עד כדי כך שאני יכול לבכות רק לחשוב על זה.

בתי בת 7. הבן שלי בן 4. שמיכות שמיכות והחתלה הן דברים מהעבר עבורנו עכשיו, תחובות בפחי פלסטיק במרתף שלי. תמיד רציתי תינוק שלישי. תמיד הרגשתי ששלושה ילדים יקימו את המשפחה שלנו.

בעלי לא חלק את הרגש הזה

אני זוכר במפורש שהוא אמר, כמו התקליט השבור הכי פחות אהוב עלי בכל הזמנים, "יש לנו שניים. ילד וילדה. אני מרוצה. " שוב ושוב.

למען האמת, כמעט ויתרתי על חלום הצינור שלי על שלושה ילדים כשינואר 2021 התגלגל. קיבלתי את המציאות. למדתי לחיות ברגע ולהיות מרוצה ואסיר תודה על שני הילדים היפים, הרחוקים מלהיות תינוקות שגידלתי.

בעלי ואני דיברנו במיטה לילה אחד, ועשינו בדיחה שלישית של התינוק, משהו שהייתי עושה לפעמים כדי לדבר על עצמי מתוך החלום שלי. התחלפתי בפיג'מה ואמרתי, "בנאדם, אתה יכול לדמיין כי עריסה תינוק תהיה כאן שוב? איך עברנו שנתיים בעצם לחלוק את המיטה שלנו עם אותם אנשים זעירים?"

והוא הביט בי, בלי למצמץ, ואמר, “למעשה, אני יכול. חשבתי על זה ו … כלומר, למה לא? אני חושב שתינוק יכול להיות טוב לכולנו."

הייתי המום

עמדתי שם עם מכנסי הפיג'מה באמצע אחת מרגליי. כל מה שיכולתי לעשות זה לבהות בו כמה שניות.

"סלח לי?"

הוא חייך. "אין שום סיבה שלא. אני חושב שלילד אח קטן לטפל בו ולהתבגר איתו זה יהיה טוב לילדים. וזה מה שתמיד רצית, למרות שאתה מעמיד פנים שלא עכשיו. אז למה לא?"

חייכתי בחזרה. ואז העצבים דחקו את דרכם אל השמחה שרק התחלתי להרגיש. החרדה שלי צרחה מעל השמחה. וזה היה חזק.

התחלתי לחשוב מחדש על הכל

חכה דקה. האם אני באמת רוצה את זה? האם אני מוכן? האם אני מוכן לעשות את כל העניין הזה מחדש? הילדים שלי יכולים להתמודד עם זה? האם אמצע המגיפה העולמית אינו הזמן הגרוע ביותר לנסות להביא תינוק?

כל המחשבות שלי הסתבכו יחד למאכל ואף אחת מהן לא הגיונית. בחודשיים הקרובים כל מה שעשיתי היה לחשוב יתר על המידה. האם פער הגילאים יהיה גדול מדי בין ילדיי? האם הגדולים שלי ימשיכו וישכחו מהילד השלישי והמסכן הזה כשהיו נערים? האם יהיה להם משהו במשותף?

ואז זה הלך והעמיק. האם אני עדיין אמשיך לעבוד על עצמי? האם אוכל למצוא את מטרתי מחוץ ללדת ילדים ולהתאהב בהם? האם אשכח לאהוב את עצמי בדרך?

הייתי זקוק לבהירות

הייתי זקוק לתשובה "הנכונה". ולבסוף, הגיע אחד - כזה שלא היה לו שום קשר להיות צודק וכל מה שקשור להיות מאושר. שוחחתי עם החברה הכי טובה שלי, זו שתמיד מציגה רציונליזציה של דברים כל כך בלי מאמץ.

היא אמרה, "אתה מבין, אין כאן החלטה שגויה? להביא לעולם תינוק שלישי לעולם לא תהיה ההחלטה השגויה. אולי אתה רק צריך להגיע למקום בו הוא חורג מהנכון או מהלא נכון. עזוב את כל זה. אל תחשוב על זה יותר מדי. פשוט לחיות. מה אתה חולם עבור המשפחה שלך? להבין את זה … ולך על זה."

נתתי לעצמי לשבת עם זה כמה ימים. ואז נתתי לעצמי לחלום, משהו שלא בא באופן טבעי במוחי הלוגיסטי, החושב יתר על המידה. ראיתי שלושה ילדים. ראיתי צעצועים לתינוקות בכל הרצפה, שני ילדיי הגדולים צוחקים כשבעבועות מכדררות מפי התינוק החדש שלנו. ראיתי את עצמי מניד תינוק בפינת הסלון שלנו, משרבט לתוך יומן ליד הכיסא. כמעט יכולתי להריח את ריח התינוק החדש הזה. זה גרם לי לחייך.

אין דרך נכונה או לא נכונה לבנות את המשפחה שלך

כל מה שיש לנו זה חלומות וזמן. אתה מספיק, כרגע, לילדים שלך כיום ולאלה שעשויים לגדול בתוכך בעתיד או לא. תשכחו מה נכון ולא נכון. אל תעלו על דעתכם. פשוט תחיה.

מוּמלָץ: