תוכן עניינים:

ניו זילנד מאשרת חופשה בתשלום להורים מצפים לאחר הפלה
ניו זילנד מאשרת חופשה בתשלום להורים מצפים לאחר הפלה

וִידֵאוֹ: ניו זילנד מאשרת חופשה בתשלום להורים מצפים לאחר הפלה

וִידֵאוֹ: ניו זילנד מאשרת חופשה בתשלום להורים מצפים לאחר הפלה
וִידֵאוֹ: לטייל בתוך גלויה שנקראת ניו זילנד 2024, מרץ
Anonim

מוקדם יותר השבוע, הפרלמנט בניו זילנד הצביע פה אחד להעברת חקיקה חדשה פורצת דרך. זה ידוע בשם הצעת חוק חופשת שכול להפלות, והוא מעניק לנשים ולבן זוגן שלושה ימי חופשה שלמים לאחר שסבלו לאחרונה מאובדן הריון. ברגע שהמלתל ירד ביום רביעי, הצעת החוק עלתה לכותרות ברחבי העולם. אבל זה גם עורר דיון נחוץ בשאלה מדוע חקיקה דומה נדירה כל כך בעולם המודרני.

הצעת החוק הוצעה לראשונה על ידי הפוליטיקאית ג'יני אנדרסן

הפוליטיקאי הניו זילנדי, החבר בפרלמנט בבית הנבחרים ומייצג את מפלגת העבודה, דוחף לחקיקה מסוג זה כבר שנים. אך מעברו השבוע מקווה את עתידה של המדינה - ואת האפשרות להעביר הצעות חוק דומות במדינות ברחבי העולם.

נכון לרגע זה, היא מאמינה שניו זילנד "מובילה את הדרך לחקיקה מתקדמת ורחומה" - וזה בהחלט נראה שכן.

'חקיקה חמלה' אינה מונח שאנו שומעים לעתים קרובות

(לפחות, לא מספיק בארה ב.) אבל זה בהחלט צריך להיות.

אחרי הכל, כשמדובר בענייני בריאות הנפש ובריאות, כמו גם סוגיות הנוגעות למשפחות וילדים, האם באמת יש דרך להפריד בין השניים?

אנדרסן בוודאי לא חושב כך.

"הצעת החוק תיתן לנשים ולשותפיהן זמן להשלים עם אובדןן מבלי להצטרך לחופשת מחלה", אמרה השבוע לרשת המקומית TVNZ. "כי צערם אינו מחלה. זהו אובדן. ואובדן לוקח זמן."

החדשות עוררו עד כה המון תגובות חיוביות

אבל זו לא בדיוק הפתעה, בהתחשב ב -1 מתוך 4 הריונות מסתיימים בהפלה - והם היחידים שאנחנו מכירים.

כתוצאה מכך, אובדן הריון משפיע על מספר מדהים של אנשים ברחבי העולם מדי שנה, למרות העובדה שעד לאחרונה, זה נשאר נושא טאבו.

אבל מומחים לבריאות הנפש מסכימים שדיבור על זה הוא מה שאנחנו צריכים

אותו דבר כמו בכל אובדן או מוות, התגברות על צערנו מתחילה בהכרה בכך, בפתיחה לגבי המשמעות של זה ולקחת זמן לעבד את כל זה.

רבים מחאו כפיים להצעת החוק הניו-זילנדית כאל הצעד הסמלי הראשון בהכרה בחשיבות הדבר בכל הנוגע להפלה. וכפי שהוא חל על זוגות ולא רק על נשים, החקיקה מכירה בכך שהפלה לא משפיעה רק על אמהות, אלא גם על בני הזוג שמתאבלים יחד איתן.

החוק מכיר גם בשיעור הפיזי של הפלה

כפי שנשים רבות יודעות טוב מדי, הפלה כמעט ולא נגמרת ביום. ישנם מינוי רופאים, מעקבים, סריקות, ולעיתים קרובות D&C (הרחבה ועקיצה), בהם OB-GYN מרחיב את צוואר הרחם ומסיר חלק מרירית הרחם, כמו גם את תוכנו, על ידי תהליך גירוד או סקופינג..

זה דורש זמן - להתאוששות פיזית ונפשית כאחד. ועדיין, כל כך הרבה נשים פשוט צריכות פשוט למשוך את זה יחד, ולחזור לעבוד כאילו שום דבר לא קרה.

בארה"ב, הצעת חוק כזו מרגישה משהו כמו חלום מקטרת

לפחות, כשאתה שוקל את המאבק המתמשך רק להביא לנשים 12 שבועות של חופשת לידה בתשלום באמריקה, משהו כמו "חופשת שכול" בגין הפלה בהחלט נראה רחוק.

אבל כמו שרבים בטוויטר תהו בקול השבוע, אולי זה סוג ההתקדמות שאתה מקבל כשאתה בוחר אישה להנהיג את המדינה שלך.

ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, שנבחרה בשנת 2017, היא אם בת 40 לאחת שמטלטלת דברים מאז שנכנסה לתפקיד. היא גם העלתה את קולם של פוליטיקאיות אחרות והצליחה להעביר חקיקה פורצת דרך אחרת, כולל הצעת החוק לתיקון שכר שווה, שאושרה בקיץ 2020. ארדרן דחף גם לסיום "עוני תקופתי", אסר על נשק תקיפה בתגובה. לירי המוני, וזכתה לשבחים על התמודדותה עם מגפת ה- COVID-19.

אבל הצעת החוק החדשה השבוע בהחלט ראויה לרגע בשמש.

"שוב, ניו זילנד מביישת את כולנו", צייצה השבוע אישה אחת.

"ניו זילנד מדהימה," צייץ אחר. "זה מה שקורה כשנשים מובילות."

"שלטון רחום," כתב אחר. "העולם צריך לשים לב למתרחש בניו זילנד, וללכת בעקבותיו."

דרך GIPHY

מוּמלָץ: